בעוד כל הקולגות מתעשיות נושקות חופרים שוחות, חופרים לי במח ומתכוננים לחורף פיננסי גרעיני, תרשו לי לשתף אתכם באופטימיות הלא זהירה שלי. לפני שאתם רצים לכתוב לי בלדות לנאיבי תרשו לי לקחת אתכם למסע בזמן לשנת 2002.  היאוש היה קל יותר באותה תקופה כשירדנו לבית קפה עם שכפ”ץ ולא רק בנתניה כמו היום. כשרוב חברינו התמחו בכיפול כביסה, ספונג’ה ושליחת קורות חיים ופינטזו על 6 פרות שמנות ואחת במקרר פלוס עבודה בחברת חשמל, היו את אלה שהשכילו לנצל את הזמן קצת אחרת 

היתה זאת שנת ההתפכחות מתור הבהלה לזהב. בסופו של דבר באמת היו בודדים, מאות או אולי עשרות ש”הביאו את המכה.” אבל את המכה העיקרית בסוף עידן תור הזהב ספגו עיירות המערב שהפכו לעיירות רפאים. תחנות הרכבת, המסבאות, בתי הזונות ואפילו השריף המקומי והשודדים הביטו בהשתהות כיצד רוחות רעות מכסות את עולמם החדש בענני אבק.

בשנת 2000 ביקרתי בכנס השנתי של ענקית טלקום בארה”ב שעסקה גם בהוסטינג. הכנס היה מפוצץ והחגיגה היתה בעיצומה. כל מי שחייך קיבל במתנה טישרט. בכנס שנתיים מאוחר יותר רוב באי הכנס ישבו בבית וכיפלו כביסה מלאת לוגואים דהויים. הגיעו אולי חמישית מהאנשים.

  בארוחת הבוקר למחרת פגשתי בלקח שמדגים מדוע העוסקים בשיווק אינטרנטי צריכים גם היום להיות אופטימים. ישבה שם אשה בשנות הארבעים לחייה והציגה את עצמה כג’ניפר. להבדיל מרוב המבקרים שטחנו לי את המח עם המילה אר או אי,  ג’ניפר עסקה ב . . .מיחזור רהיטים. כמובן שהיתי סקרן לברר מה מעשיה בכנס של חברת הוסטינג. “אה, זה מאוד פשוט, היא אמרה” במיבטא דרומי כבד, “כשהעינינים הכלכליים התחילו להיות מבולגנים, יותר ויותר אנשים התחילו להתעניין באיך למחזר את הרהיטים שלהם בבית במקום לקנות חדשים. בהשקעה של רבע מהכסף  העסק שלנו יחדש לך את כל הרהיטים.” “אז למה את כאן בכנס?” הקשתי. ג’ניפר המשיכה ש. . .”פשוט, לפני שנתיים פתחתי אתר שהוא מהר הפך להיות הפורטל המוביל לחידוש רהיטים. יצרתי קשר עם מחדשי רהיטים ונגרים מכל ארה”ב, כאלה יש עשרות אלפים, ובתשלום חודשי של $5 אני רוכשת להם דומיין, בונה להם אתרון מפרסמת אותם בפורטל שלנו.” בשנת 2002 היו לג’ניפר כבר 12,500 אתרים באתר שלה, תעשו לבד את החשבון.

  הלקח הראשון הוא די ברור. לקח שכבר נלמד על ידי יצרני יריעות פלסטיק בתקופת מלחמות מפרץ, יצרני בונקרים בפלורידה בתקופת מלחמות מפרצי חזירים ויצרני משמר המיפרץ בתקופות התקרחות. אין כמו משבר הגון כדי לייצר אחלה הזדמנויות.  הלקח השני, חשוב לא פחות אבל דורש קצת יותר חזון.  אפילו בתקופות קשות אנשים לא יוותרו על תאוותיהם הם פשוט יחפשו את הדרכים הכי יעילות וזמינות להגיע לסיפוקם בין אם זה בית מחודש או צפייה בפורנו. ומי  שימצא את הדרך היעילה ביותר לעזור למשווקים של השירותים והמוצרים העונים על הצרכים, ירוויח בגדול

את עיירות הרפאים והרכבות החליפו בסופו של דבר פרברים, דרכים מהירות ותשתיות ADSL. ומכיוון שהמין האנושי לעולם ישאר רעב, סקרן, חרמן וחסר סבלנות, המסע לתור הזהב הבא כבר התחיל ואפשר לחפש אותו בגוגל.