בברוטו מדובר בטיסה של קרוב ל20 שעות לכל כיוון.עכשיו בדרך חזרה, את התחושה ברגליים איבדתי בערך כשעתיים ביציאה מקליפורניה. אם הפרויקט הזה יתפתח כפי שכולם מקווים מדובר במאות שעות טיסה טראנס אטלנטיות. הפרדוקס הוא שלמרות שמדובר בפרויקט רפואי אני מרגיש פיזית גמור. אני אתנחם בעובדה שהפעם, בניגוד להרבה מיזמים עסקיים, מדובר בפרויקט שהצלחתו תעזור להציל אנשים רבים (פרטים בקרוב).
טוב, נגיד שאני ציני בדרך כלל, ברור שכן, אנשים הרי מודעים לעינייני שמירה על בריאות, תזונה אורך חיים תקין. אבל לפעמים כשמסר חד, מדויק ונוגע ברגש הנכון הוא גם אפקטיבי.
כשמדובר במיזמי B2B לשוק האמריקאי אז אין ספק שהוידיאו משמש ככלי העיקרי להעביר את המסרים האמוציונאליים באפן האפקטיבי ביותר. כמו הרבה דברים אחרים בקליפורניה העסק הרבה יותר קיצוני. מנהל הפרויקט אמר לי שבוידיאו, כמו במערבון If you want to shoot, shoot, don’t talk.
הנה דוגמא לקליפ שממחיש את העוצמה והדיוק של לחיצה על הרגש:
למה הקליפ כל כך אפקטיבי? אם בוחנים אותו מקרוב העקרונות של הקליפ כוללים:
- חזרה – יש דברים שכנראה לא משתנים כמו חזרה, הם פשוט חוזרים על עצמם עד שהמסר נדבק בדבק אפוקסי.
- דיוק- הפריטה על הרגש נעשית בטון הנכון ובמינון הנכון. ההומור ממתן את השמאלץ, המוסיקה מכניסה פומפוזיות מעודנת ותחושת רשמיות.
- פרואקטיביות – מדובר בתהליך גיוס שרוכב על הזרם החדש בארה”ב, כריאקציה לתרבות הסופרסייז מי, נדמה שהחברה האמריקאית מביטה לעצמה היום במראה ולא כל כך אוהבת את מה שהיא רואה ומנסה לגייס את תושביה לקום ולקחת אחריות ובאפן אקטיבי לתרום לשינוי.
השינוי הנ”ל פותח הזדמנויות למשווקים שישכילו להתאים את המוצרים והמסרים שלהם בהתאם לתהליכים בחברה האמריקאית וירכבו על הגל הבא שישטוף את העולם המערבי ותעזרו לי לתרגם לעברית את המילה הבאה כי עוד לא נמצא לה שם, יישום או שימוש בארץ –accountability .
