בברוטו מדובר בטיסה של קרוב ל20 שעות לכל כיוון.עכשיו בדרך חזרה,  את התחושה ברגליים איבדתי בערך כשעתיים ביציאה מקליפורניה. אם הפרויקט הזה יתפתח כפי שכולם מקווים מדובר במאות שעות טיסה טראנס אטלנטיות. הפרדוקס הוא שלמרות שמדובר בפרויקט רפואי אני מרגיש פיזית גמור. אני אתנחם בעובדה שהפעם, בניגוד להרבה מיזמים עסקיים, מדובר בפרויקט שהצלחתו תעזור להציל אנשים רבים (פרטים בקרוב).

טוב, נגיד שאני ציני בדרך כלל, ברור שכן, אנשים הרי מודעים לעינייני שמירה על בריאות, תזונה אורך חיים תקין. אבל לפעמים כשמסר חד, מדויק ונוגע ברגש הנכון הוא גם אפקטיבי.

כשמדובר במיזמי B2B לשוק האמריקאי אז אין ספק שהוידיאו משמש ככלי העיקרי להעביר את המסרים האמוציונאליים באפן האפקטיבי ביותר. כמו הרבה דברים אחרים בקליפורניה העסק הרבה יותר קיצוני. מנהל הפרויקט אמר לי שבוידיאו, כמו במערבון If you want to shoot, shoot, don’t talk.

הנה דוגמא לקליפ שממחיש את העוצמה והדיוק של לחיצה על הרגש:

 למה הקליפ כל כך אפקטיבי? אם בוחנים אותו מקרוב העקרונות של הקליפ כוללים:

1. חזרה – יש דברים שכנראה לא משתנים כמו חזרה, הם פשוט חוזרים על עצמם עד שהמסר נדבק בדבק אפוקסי.
2. דיוק- הפריטה על הרגש נעשית בטון הנכון ובמינון הנכון. ההומור ממתן את השמאלץ, המוסיקה מכניסה פומפוזיות מעודנת ותחושת רשמיות.
3. פרואקטיביות – מדובר בתהליך גיוס שרוכב על הזרם החדש בארה”ב, כריאקציה  לתרבות הסופרסייז מי, נדמה שהחברה האמריקאית מביטה לעצמה היום במראה ולא כל כך אוהבת את מה שהיא רואה ומנסה לגייס את תושביה לקום ולקחת אחריות ובאפן אקטיבי לתרום לשינוי.

השינוי הנ”ל פותח הזדמנויות למשווקים שישכילו להתאים את המוצרים והמסרים שלהם בהתאם לתהליכים בחברה האמריקאית וירכבו על הגל הבא שישטוף את העולם המערבי ותעזרו לי לתרגם לעברית את המילה הבאה כי עוד לא נמצא לה שם, יישום או שימוש בארץ –accountability .

אני לא מנהיג, בדרך כלל דווקא סימפטי. אבל די הלחיצה אותי הפגישה הזו של הלקוחה עם המשקיע שלה שבה הוצגתי כגורו של המיזם לעיניני שיווק באינטרנט.

אני? גורו? מאיפה היא הפילה עלי את השטות הזאת. מיד דימיינתי את עצמי במכנסי שרוול לבנים, בעיניים חצי עצומות מדגים תנוחת טנטרה בעוד המוני מעריצים סביבי מביטים בי בהשתהות. לפתע קטעה אותי מחלומותי  התגובה של הבת שלי שאם היתה שם בוודאי הייתה מסכמת  “פחחחחח!”, גורו אעלק.

“גורו” זו מילה קצת כבדה, בו נתפשר על יועץ?” גמגמתי למשקיע.

“הופה, יש לנו פה יועץ”, אמר המשקיע. “נגיד שרבתי עם אשתי הבוקר, אני יכול לקבל ממך עצות?”

יש את הקטעים  האלה בחיים שאתה עובר לידם כאילו כלום אבל קצת חוסר תשומת לב והייתה מוצא את עצמך מתדרדר לתהום או נכנס ב110 קמ”ש ברכב מהמסלול הנגדי. כזאת הייתה הסיטואציה. מה עונים לאחד כזה? הרי אתה יודע שמדובר בבעיות אגו של אחד עם יותר קטן אז לא שווה להתנצח. ובמילים אחרות, אתה מת להגיד לו “יא שמוק מתנשא, אני ממש לא מתפלא שרבתה עם אשתך הבוקר, אני מתפלא שהיא עדיין לא זרקה אותך לקיבינימט במיוחד לאור בעיות האגו שלך.” אני בחרתי למנף את הסיטואציה למקום אחר, זאת אומרת שתחלס כל מה שהצלחתי לפלוט בטון של ספק שאלה ספק תשובה היה “ואללה.”

אני? יועץ?

אז זהו שכנראה שכן. אם התואר יועץ כבר יותר קל לי למרות שבשום שלב בהיסטוריה שלי לא חלמתי להיות יועץ. זה תמיד הזכיר לי יותר מידי את הבדיחה על החתול שלא הצליח לבצע את חובותיו החתוליים והפך ליועץ. עדיין, שואלים אותי אם אתה כל כך יודע ומנוסה (אמא שלי היתה מוסיפה גם יפה! אוקי, פחחח, הבנתי) אז למה אתה מייעץ? תעשה לבד. אז לכך,  הכנתי מספר טיעונים שחשבתי שכדאי שנרחיב עליהם את הדעת.

א.  זה שאני יועץ, לא אומר שאני גם לא “מבצע.” דווקא אני מביא לבצועים הרבה מהיעוץ ולהפך, כמובן בגבולות האתיקה.

ב. כשכולם במרוץ אחר הזהב יתכן והעושר נמצא דווקא במקצועות התומכי לחימה. כלומר לא מתעשרים ממש מיעוץ (למעט בודדים כמו גלעד שרון אולי בתור יועץ לעיניני איים יווניים אבודים), אבל יעוץ זה בהחלט מקצוע שמכבד את בעליו, כל עוד הם נוהגים בו ביושר.

ג. לרואה חשבון שלי, עו”ד, פסיכולוגית,  אין בעייה להכניס לחשבונית את הסעיף “שרותי יעוץ”. זה כולל גם את יועץ ההשקעות שגילח לי 50% מהתיק השנה. אז אם כך הכבוד לתארים שלהם, למה לי, אחרי שטחנתי 20 שנה בשיווק שתהיה בעיה? תחלס יש כאן אמנות שמכבדת שורה בחשבונית.

ד. לכולנו יש את הבעיה של information overload . בנושאי השיווק והאסטרטגיה באינטרנט הקצב והכמות של המידע שאנחנו צריכים לסרוק לסנן ולעבד, מוטרף לחלוטין. אחד האתגרים הקשים שלנו היום היא מלאכת הסינון. אם תתן את המשימה הזאת לאיש שיווק באירגון בנוסף למשימותיו השוטפות, תכין לו מצופים כי הוא עומד לטבוע. מיקור חוץ זה דרך מצויינת לארגונים להנות מידע ממוקד זמין ומתמחה.

ה. תפקיד היועץ חוסך לארגונים בשורה התחתונה ומעניק להם זוית ראייה חיצונית, פחות משוחדת, לנעשה פנימה ולנעשה בצדדים.

ה. למי שעוד לא ראה את הסרט “תעביר את זה הלאה” Pay it forward  אני ממליץ! סרט חובה, הזדמנות נהדרת לתת לציניות לנוח 90 דקות ולהתרגש מרעיון הנתינה ולשלב אותו בתפקיד היועץ.

ו. תפסיק להתנצל, יעוץ שיווקי ויעוץ לשיווק באינטרנט הם תארים סבירים, שלא נופלים למלכודת של טרנד כמו הקואצ’ינג או מורה רוחני. פשוט תעשה את זה כי אתה טוב בזה.

היתה זאת שנת ההתפכחות מתור הבהלה לזהב. בסופו של דבר באמת היו בודדים, מאות או אולי עשרות ש”הביאו את המכה.” אבל את המכה העיקרית בסוף עידן תור הזהב ספגו עיירות המערב שהפכו לעיירות רפאים. תחנות הרכבת, המסבאות, בתי הזונות ואפילו השריף המקומי והשודדים הביטו בהשתהות כיצד רוחות רעות מכסות את עולמם החדש בענני אבק.

בשנת 2000 ביקרתי בכנס השנתי של ענקית טלקום בארה”ב שעסקה גם בהוסטינג. הכנס היה מפוצץ והחגיגה היתה בעיצומה. כל מי שחייך קיבל במתנה טישרט. בכנס שנתיים מאוחר יותר רוב באי הכנס ישבו בבית וכיפלו כביסה מלאת לוגואים דהויים. הגיעו אולי חמישית מהאנשים.

  בארוחת הבוקר למחרת פגשתי בלקח שמדגים מדוע העוסקים בשיווק אינטרנטי צריכים גם היום להיות אופטימים. ישבה שם אשה בשנות הארבעים לחייה והציגה את עצמה כג’ניפר. להבדיל מרוב המבקרים שטחנו לי את המח עם המילה אר או אי,  ג’ניפר עסקה ב . . .מיחזור רהיטים. כמובן שהיתי סקרן לברר מה מעשיה בכנס של חברת הוסטינג. “אה, זה מאוד פשוט, היא אמרה” במיבטא דרומי כבד, “כשהעינינים הכלכליים התחילו להיות מבולגנים, יותר ויותר אנשים התחילו להתעניין באיך למחזר את הרהיטים שלהם בבית במקום לקנות חדשים. בהשקעה של רבע מהכסף  העסק שלנו יחדש לך את כל הרהיטים.” “אז למה את כאן בכנס?” הקשתי. ג’ניפר המשיכה ש. . .”פשוט, לפני שנתיים פתחתי אתר שהוא מהר הפך להיות הפורטל המוביל לחידוש רהיטים. יצרתי קשר עם מחדשי רהיטים ונגרים מכל ארה”ב, כאלה יש עשרות אלפים, ובתשלום חודשי של $5 אני רוכשת להם דומיין, בונה להם אתרון מפרסמת אותם בפורטל שלנו.” בשנת 2002 היו לג’ניפר כבר 12,500 אתרים באתר שלה, תעשו לבד את החשבון.

  הלקח הראשון הוא די ברור. לקח שכבר נלמד על ידי יצרני יריעות פלסטיק בתקופת מלחמות מפרץ, יצרני בונקרים בפלורידה בתקופת מלחמות מפרצי חזירים ויצרני משמר המיפרץ בתקופות התקרחות. אין כמו משבר הגון כדי לייצר אחלה הזדמנויות.  הלקח השני, חשוב לא פחות אבל דורש קצת יותר חזון.  אפילו בתקופות קשות אנשים לא יוותרו על תאוותיהם הם פשוט יחפשו את הדרכים הכי יעילות וזמינות להגיע לסיפוקם בין אם זה בית מחודש או צפייה בפורנו. ומי  שימצא את הדרך היעילה ביותר לעזור למשווקים של השירותים והמוצרים העונים על הצרכים, ירוויח בגדול

את עיירות הרפאים והרכבות החליפו בסופו של דבר פרברים, דרכים מהירות ותשתיות ADSL. ומכיוון שהמין האנושי לעולם ישאר רעב, סקרן, חרמן וחסר סבלנות, המסע לתור הזהב הבא כבר התחיל ואפשר לחפש אותו בגוגל. 

אז סגרת על עסקה עם חברה צעירים ונמרצים שזרקו עליך כל מיני צירופים מרשימים של 3 אותיות באנגלית. הם התחיללערבב לך את הטקסט באתר www.hamutzeysababa.com המושקע ואחרי חודשיים של באלגן קיבלתה מהם אימייל נרגש, עם המון טבלאות שמראות שהתקדמתה בדירוג החיפוש למקום 24 במילת החיפוש החשובה: “זיתים טורקיים דפוקים”. כעבור חודש וכמה אלפי שקלים מגיע דו”ח באי מייל נרגש עוד יותר – “החודש הצלחנו להגיע לתוצאות עוד יותר מצויינות: מקום 8 בגוגל במילות החיפוש ‘זיתים טורקיים דפוקים’. ניתן לראות אפילו שהתחלתה לקבל תנועה באתר כתוצאה מהעבודה היסודית שלנו“. האי מייל הנרגש מסתים בהבטחה-“יש לנו עובד חדש, ילד גאון לפני גיוס ל- 8200 שפיתח נוסחה לקיצור “.והפשטה של מילות החיפוש, יתכן וכבר תראה בקרוב תוצאות באנגלית 

ואכן חודש מאוחר יותר אף על פי שאתה לא מוכר אפילו זית אחד יותר, אתה מגלה בדוח חגיגי במיוחד שהתנועה באתר שלך עלתה בכמות מטורפת. לדברי הדו”ח, “קיבלתה המון כניסות לאתר, אנחנו חושבים שעקב ההתעניינות הרבה באזורים מסוימים בעולם, במיוחד בכורדיסטאן, שווה לכם לשקול את העמקת הפעילות הכלכלית. של החברה“. בדרך אגב, הדו”ח לא שוכח לציין את מילות החיפוש המצומצמות והמצטיינות של החודש 

טורקים דפוקים ,Fucking Turks

בשנה הבאה ננסה להשקיע יותר, מבטיחים

ועד אז לא נשלח לכם שום דבר עם קשקשתא או חביתוש

או אחת מהברכות המעצבנות האלה שנפתחות ממש לאט

שכאילו אומרות

I have Powepoint and a pointless power to bug you, annually

וכבר שנים לא ממש חמודות

בכל אפן

שתהיה לכם שנה טובה

 יש את המשווק, בעל האתר התמים שמתגלה בהמשך כלא פראייר. יש את יועץ ה-SEO שבהתחלה נראה כמו טיפוס חלקלק אבל לכשמתרגלים אליו מגלים בו צדדים נסתרים וסימפטיים. וכמובן שיש את היישות החייזרית האכזרית והמניפולטיבית שרוצה לכבוש את העולם בכסות נעם והדר (גם נעם והדר בטח רואים יסבבה). בעצם היא יכולה להיות גם סופה מושלמת או כח מחץ שה”פראייר תחילה” והיועץ מנסים לשרוד. לצורך העיניין נקרא למגלומנית Google. היועץ תמיד בהתחלה שיכור ומעוך ומשחק אותה כאילו לא בא לו על העבודה למרות שהוא מת למכור 4. ה”לא פראייר” נכנס לצרה צרורה שלא באשמתו, יתכן והוא נפל בדירוג במנועי החיפוש והבוס שלו נלחץ בשעה שהמתחרה הנוצץ החדש והמניאק עקף בסיבוב.

ההמשך ידוע. ה”פראייר הקטן” מחליט שהוא לא פראייר יותר. הוא יוצא למסע שאין ממנו חזרה.

הסוף גם כן ידוע, כנגד כל הסיכויים הוא מקמבן איזה משהו בעזרת טיפ של היועץ. אולם מכיוון שמישהו תמיד מת, היועץ מקריב את עצמו ואיכשהו באופן הירואי מותו מהווה את המפתח להצלחת המבצע.  רגע לאחר מות  היועץ, ה”כבר מזמן לא פראייר”, נותן למגלומן הרשע בראש ומנצח. עכשיו כל שנשאר לו לעשות זה לאחוז ביד את הבת של היועץ ז”ל, נגיד שקוראים לה קמפיינית, ולרכב איתה אל עבר השקיעה.

היחס של Google ליועץ ה- SEO יכול היה להיות דומה ליחס של קולגות מתעשייה משלימה. למשל כמו שמתייחסים בבתי מלון למדריכי תיירים. אני מקווה שאני לא שוחט פה איזו פרה קדושה, מקסימום פרגית,  אבל לדעתי היחס בגוגל דומה יותר ליחס של תעשיית הפיתות ליצרני השיפודים. כן, התוצאות לפעמים עסיסיות, אבל כשאתה לאפיונר לא מיומן זה מה-זה דוקר. כמו שכמעט אמר המשורר: “אחר כך הוקל הלחץ על העמבה הכתומה”.

אם תחשבו על זה בהגיון, קידום אתרים בכובע לבן אמור לעשות בדיוק את זה, לקדם את האתרים. לא רק במידרג תוצאות החיפוש כי אם גם ברלווניטיות שלהם. אתרים מקודמים היטב בסביבה האורגנית יצליחו יותר כלכלית ויפתחו את התיאבון למנהלי השיווק להשקיע יותר  בתוצאות הממומנות ובקמפיינים – PPC. אז נכון שאתם שם ב- Google משקיעים בכלי חיפוש ובכלי ניהול קמפיין  אבל זה די ברור שאתם עושים הכל על מנת ולהלחם בקידום אתרים ושסימנתם את יועצי הקידום כאויבים ולא כקולגות. האנשים מהתעשייה יודעים בדיוק על מה אני מדבר. אז לפני שאתם ממשיכים לתקוע מקלות בגוגלגרים של עגלת ה- SEO ומחסלים באופן ממוקד את הענף, כדאי שתזכרו שלא כדאי לנשוך את היד שמאכילה אתכם גם אם זה חמוצים.

הממולחים והמפופלים מויצמן כבר מזמן אימצו את הכלל שמתנוסס מעל כל מצגת של סטארט אפ אינטרנטי תחת המונח הנוצץ- freemium המשלב בין free   ל Premium . הם יודעים שגם אם מתוך 50 איש שיעברו ברחוב ויקחו בוטן או גרעין שחור יעצור אחד וירביץ קנייה לשידור של גביע אירופה, הנתינה משתלמת. והאחרים יחברו בקשר אסוציטיבי בין הנתינה, הטעם ויוסי פיצוחים ובפעם הבאה שהם מארחים הם ידעו לאן לפנות.

אבל לעומתם הטירון מהקניון עדיין מבסוט בודאי מההברקה של הקופי רייט שלו. באמת, משעשע אבל לא בטוח שמוכר ומפספס את ההזדמנות שבהעלמת עיין מהמפלחים לייט.

כמה תובנות יסוד לגבי פרימיום שכל סטארט אפ יכול לאמץ:

1.      בדלו בין הסחורה הפשוטה ליקרה.

שימו את הגרעינים השחורים והחומוסים מקדימה. את אגוזי המקדמיה ושאר הסחורה היקרה הרחיקו מהמפלחים כך שיהיה ברור שהיא בתשלום. ובסטארטאפית- רוב הפיצ’רים יכולים להיות או להטעם בחינם את הפרימיום הציגו בכבוד ובגאון אבל הגבילו אותו למשלמים בלבד.

2.      הגבילו שימוש

מפלחים סידרתיים שלא יודעים את גבול הטעם הטוב ופשוט אוכלים בלי חשבון תוך עיון בעמוד הספורט  ניתן להזמינם  למבצע של קנה שחורים וקבל פיסטוקים בחצי מחיר.  ובסטארטאפית- הגבילו משאבים -  רוחב פס, נפחי דיסק, זמן שימוש.

3.      הגבילו  את מספר המשתמשים

ילד אחד יכול לטעום עבור כל המשפחה. הסבתא יכולה לקחת ביס מהילד

4.      חינם יצירתי

כמו שיהונתן גפן כבר הבחין בכבש השישה עשר- “והריח בחינם”. אם הסחורה שווה הרבה- תמצאו מה באמת אפשר לתת והרבה, טחינת קפה בשביל הריח מעבירה באזז מגנטי בכל הרחוב. אז סטראטאפיסטים – מה זה בשבילכם לטחון ג’אווה? לשחרר איזה באז שיסובב ראשים ברחובות הנכונים.

כשהיתי בן 13 טסתי בפעם הראשונה לחו”ל ופגשתי את אלוהים. בעצם אולי שליחה שלו. היעד מסיבות משפחתיות היה קופנהגן, חברת התעופה היתה Scandinavian Airlines. המפגש בין הלבנטין בעידן הטרום מזגני בשלהי שנות השבעים לבלונד הקפוא הדני-שבדי והמנומס היה מרתק.  אט אט חדר השקט לתא הנוסעים. המולת שדה התעופה נשכחה עם ההמראה. שליחת האל כנראה חילטרה בתור דיילת שקפצה הישר מהפטזיות של העלם המתבגר ופנתה אלי בטון בלונדיני ומסקרן. שאלה אותי אם הכל בסדר, אם נח לי או אולי חסר לי משהו. כאילו באמת מתענינת בריווחתי. בהונות מיוזעות בסנדלים תנכיות התאווררו והתאדו, הנוסעים הפכו למנומסים ובנינוחות צפון אירופאית ביקשו סליחה, בדרכם על רגליים יחפות ומאווררות בדרך לשרותים (במיוחד מעל גרמניה).  כשנחתתי, מסוחרר מהכל, ננעלה חווית הטיסה הבתולית בברכת הדיילת החלומית בדלת היציאה: Thank you for flying SAS. הנסיעה עצמה כמעט נמחקה לי מהזכרון אבל הדיילת SAS מאותה טיסה חקוקה אצלי עמוק בכונן שעדיין לפעמים קשיח.

בשנים האחרונות יש באז חדש בעולם שיווק התוכנה באינטרנט. העתיד כבר כאן אומרים לי. הישומים רצים על שרתי ספקים. אין צורך להתקין תוכנה, המחשבים האישיים  יקבלו אנורקסיה כי לא יהיה צורך בCPU שיתבזר לו על גבי מחשבי גריד אימתניים. שם המשחק היום הוא SAAS Software as Service . המודל הזה שם בכיס את הASP ה- Application Service Providing, שכבר שייך למאה שעברה.  חוקי המשחק משתנים, כך טוענים המומחים. הפעם האפליקציות הם הרבה יותר סטנדרטיות ומאפשרות לרשת לא רק להיות בכל מקום אלה גם לעשות הכל. בקרוב אפליקציות ה- SAAS יבדקו אם חסר לי משהו, אם נח לי כאילו באמת הם מתעניינים בריווחתי.

האמנם מבעד לענני המחשוב חזון המטריקס מבשיל לנגד עיננו? האמנם אלוהים עבר מהשמיים למרחב הוירטואלי ונמצא אי שם מבוזר בין אלפי שרתים? אם כל הישומים יעברו לרשת ואם כל הקסם הזה באמת קורה מתחת לאף, למה אני לא מסוחרר כמו בטיסה ההיא?

התשובה לדעתי כמו אלוהים נמצאת בפרטים הקטנים. או בעצם הגדולים במקרה הזה. שוב מדובר בתהליך אבולוציוני ולא רבולוציוני. כלומר התוכנות כבר מזמן העבירו את מרכז הכובד שלהם לרשת. הלא כמעט כל תוכנה שמכבדת את עצמה מאנטי וירוס לתוכנה השולחת תזכורות ללקיחת גלולות, מתקשרת יום ביומו עם שרתי החברה שלה. אז היום כשהפס כבר רחב הרבה יותר מהתוכנית העיסקית וטכנולוגית הגריד מאפשרת זמן אוויר מרשים לנותני שירותי “סאסיים”, יישומים אט אט מעבירים גם את המימשק לכיוון השרת ומשאירים אותנו לחסדי הדפדפן. כל מה שנשאר לנו המשתמשים לעשות זה להרשם, לפעמים גם קצת לשלם, להפסיק להזיע, להתרווח ולתת ל SAAS לשרת אותנו. טיסה נעימה.

לשוק אירוח האתרים הישראלי היה הפוטנציאל לחלות בכל התחלואים של שוק התקשורת הישראלי, ריכוזיות יתר, מלחמה לא מושכלת על ניתחי שוק על

חשבון השירות, גאוותנות וחוסר שיתוף פעולה בין ספקים וזאת למרות רווחיות שולית ביותר. כמי שעקב בעשור האחרון מלב התעשייה היתי עד לקרבות מרתקים בשוק מתפתח ודינמי שבמערכה בו עדיין לא הוכרעה

היסטורית, עם כניסת האינטרנט לאג’נדה היומית של מרבית העסקים בארץ, מספר הספקיות שהיו מסוגלות לתת פתרונות סבירים  על תשתית מקומית היה מצומצם. נטמנג’,  גילגולה ההיסטורי של אלרון ונטוויז’ן נתנה מענה חלקי בשרתי Unix. בשנת 1995 עלות אירוח אתר בנפח 2Mb היה כ- $500 לחודש! פי כ-10 לפחות מהמחירים בארה”ב

להבדיל מפתרונות תקשורת אחרים, מיקום שרתי אירוח האתרים בארץ לאו דווקא היווה יתרון. שדרת האינטרנט הישראלית המרכזית בשלהי שנות ה90 נשענה על נתב תקשורת בסיסי שנדד בין מרכז החישובים באוניבריסטת תל אביב למשרדי חברת נטקום בפ”ת.  עקב המבנה התשתיתי של האינטרנט הישראלי שנשען על קישוריות מרכזית של כל הספקים על תשתיות בזק לנקודות Peering בחו”ל, בנוסף לפער המחירים המדהים גרמו לירידה מהארץ של אתרים ישראליים לחלוטין. מספר חברות פיתוח אתרים ויועצים טכנולוגיים, ביניהם בלטה בהצלחתה של חברת אינטרספייס, מיוזמתו של איציק נוסצקי, ספקו את שירות התיווך והתמיכה עבור האתרים הישראליים שירדו מהארץ לbackbone האמיתי בחוף המיזרחי של ארה”ב. עידן איחסון האתרים נגמר והתחיל עידן ה- hosting.

סוד ההצלחה של נוסצקי היה הכרתו בתפרנותם וברעב של מפתחי האתרים בשלהי המילניום. באינטרספייס נתנו להם להרוויח מתוכניות שיתופיות מובנות וסביבת עבודה יציבה מלווה בתמיכה מקצועית בגובה העיניים. אינטרספייס היתה הראשונה שהחדירה את המונח resellers ללב ההוסטינג הישראלי. מיגנוט הלקוחות נעשה דרך אתר רישום הדומיינים של החברה internic.co.il  שתרגם את האתר של Network Solutions  ואיגוד האינטרנט הישראלי לתהליך רישום פשוט וידידותי. אינטרספייס תפסה את הלקוחות ביום הפעילות הראשון שלהם באינטרנט והמשיכה בתשתיות משלימות שליוו את המשך העשייה העסקית ברשת. עד לתחילת שנת אלפיים ואחת כ-30% מהאתרים הישראליים גלו בשרתי החברה בפלורידה. מספר לא קטן של ייזמים ניסו לחקות את ההצלחה של אינטרספייס. בחלק גדול מהמקרים עמדו מאחורי נסיונות אלה ילדים בתיכון או חברה צעירים ללא רקע או סיכוי השרדות בעולם העיסקי. אכן קשה להאמין אבל גם חברות רציניות “חסכו” דולרים בודדים לחודש אך במקרים רבים לקוחות אלה שהתפתו להצעות טובות מידי נשארו עם שוקת שבורה כיוון ש”הספק” יצא לטיול שנתי.

תופעות טבע בלתי מוסברות כמו Surf free , הנפקת ארט-אין בשישה מיליון והצעות מחיר אסטרונומיות שלG sites  של גלובס ליבו את האש והמשיכו לפמפם אוויר חם לבועת התעשייה המתפתחת. לעומת זאת חברות שהשקיעו מיליונים על תחומי ה IT השונים הורגלו ששירות תשתיתי באינטרנט זה בחינם או כמעט בחינם. הבילבול וחוסר היציבות חגגו.

תחת שרביטו השיווקי של אורי בן ארי באינטרנט זהב, גיל שרון ואילון אגם בברק, חרשה את הארץ שמועה ש hosting זה טוב ליהודים ויש להחזירו לארץ הקודש. מלווים בהרבה הייפ מחוזקים בחוקי העדר שמניעים את השוק המקומי ובעזרת תקציבי פרסום ענק, נכנסה גם בזק בינלאומי לנישה עם המון תאבון. הם כל כך השתדלו להוכיח לבעלי ההון שהם לא נשכחו מאחור שהנהלת החברה אישרה לסמנכ”ל בחברה את עסקת הענק השערוריתית עם ווריו (verio) שהשיקה בכל תרועה את חוות השרתים בפתח תיקווה. בזק בינלאומי היתה הראשונה שהשתמשה באירוח השרתים  לאסטרטגיית “הובלה בהפסד” (”loss leader strategy), וחתכה מחירים באפן אגרסיבי מתוך תיקווה לרווח משרותי קישור וערכים מוספים. הלחץ על משרד התקשורת ודורון שיקמוני באיגוד האינטרנט לפתוח את השוק ולשדרג את מחלף  ה- IIX הלך וגבר והניב תוצאות חלקיות. כל זה לא מנע מאינטרנט זהב, קוי זהב ונטויז’ן וכל מי שהיה ברשותו מעמד שרתים (rack) וקישוריות סבירה להכנס למשחק . המתחרות לא נשארו חייבות ועידן ה dumping החל. שנים מעטות אחר כך הודו בפני מנהלים הן מבזק והן מארגונים אחרים שאסטרטגיה זו דרדרה את רמות המחירים והשירות הנילווה לכמעט קטרסטרופה. אינטרספייס בהשקעה לא קטנה אולם באיחור מה השיקה את חוות השרתים שלה בנתניה לאירוח אתרים ושרתים ישראליים.

עם פיצוצה של הבועה, התגלה בשוק היצע יתר של שרתי יד שנייה, חלקם בתוליים לחלוטין ששיבעו לפעילות אינטרנטית. מחירי השירות המשיכו לדשדש והגיעו לתחתית אפילו בקנה מידה עולמי. על מנת ולהדביק את התחרות הספקים החלו לעגל פינות.  מחשבים ביתיים הוסבו לשרתים, פירוולים הפכו לשיתופיים וגיבויים פשוט לא בוצעו.

דווקא באותם ימים חנכה חברת מד 1 את הפרויקט השאפתני שלה במבואות חיפה. ה11 לספטמבר חילץ אותה מהמבוכה ושינה בדקה ה90 את המודלים השיווקיים ממרכז אאוטסורסינג לבונקר לצרכי גיבוי והתאוששות מאסון.

אולם למשך השנים הבאות עד תחילת 2004 נראה כאילו כל התעשייה נשארה בבונקר. מרבית מפתחי האתרים הקטנים נמחקו ואלו ששרדו עשו זאת עקב התמחות ורטיקלית גם מחוץ לגבולות ה- IP , התפתחות לפתרונות תוכנה אחרים, מסחר אלקטרוני  ופתרונות ניהול תוכן.

.ההתאוששות בענף בתחילת שנת 2004 פגשה מספר מצומצם של ספקיות web hosting קלאסי  ששרדו. היישומים הפכו למסובכים יותר דינמיים וקריטיים יותר כמעט לכל ארגון.  מומחיות בעיקר בתחומי הלינוקס החלונות ומסדי הנתונים, אירוח וניהול אפליקציות ומסחר האלקטרוני הפכו שוב למצרך מבוקש. שוק אפליקציות הIP בסביבות הweb, הסלולר והמסחר האלקטרוני מבשיל ממש בימים אילו. יזמים וספקי פתרונות שיפיקו לקחים מימי הבוסר של האינטרנט הישראלי ויתנהגו בצלילות כלכלית ובמיקוד יוכלו להינות משפע של הזדמנויות עסקיות